Friday, March 19, 2021

נוסח ברכת האילנות

Since you are likely to be saying this ברכה without immediate access to a computer, I have uploaded an image which you can point your phone to containing the נוסח below.
Send this URL to your phone: http://tinyurl.com/ilanos


מאת ר' אלי בשם ר' יעקב לוינגר מתל אביב

הנוסח הקדוּם והראוּי לברכת האילנות, בלִבלוּבם בימי ניסן.

הברכה מובאת כבר באוסף ברכות הראייה מימי המשנה, וגם בתלמוד הבבלי בשני מקומות (ברכות מג ב; ר"ה יא א), ברוב עדי הנוסח כך: ברוך שלא חיסר בעולמו (או: מעולמו)כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (כדי) להתנאות בהן (או: מהן) בני אדם. זה גם קרוב לנוסח הגאונים (ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות, פרק שישי, ד"ה אמר רב, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ב- אבל שם חסר: אילנות טובות), הרי"ף ורש"י על אתר (ווילנא).

רש"י מסביר בפירושו על התלמוד כאן, את משמעות המילה להתנאות = ליהנות (בר"ה (ווילנא): להנות). לדעתו, הפועל להתנאות, (התפעל מהשורש נא"י ) שמשמעותו הנפוצה להתייפות/ להתקשט, מופיע כאן במובנו המשני והשאול: להפיק הֲנָאָה. כאילו נאמר כאן לְהִתְהַנּוֹת(=התפעל), או ליהנות (=נפעל) מהשורש הנ"י שגם השם הֲנָאָה נגזר ממנו.

במיעוטם של עדי הנוסח של התלמוד, בעיקר בכ"י של מסכת ראש השנה שנכתבו אחרי ימי רש"י, אנו מוצאים במקום להתנאות ç ליהנות. לא מצינו בעדי נוסח לפני ימי רש"י עם החלופה ליהנות! נדמה שלפנינו התהליך המוכר של הכנסת פירוש רש"י לגוף הטקסט התלמודי בידי המעתיקים וכך נולדה הגרסה ליהנות, החל מתקופת רש"י. פירוש רש"י בתלמוד מעיד על גרסת להתנאות שהייתה לפניו, אחרת לא היה מוסיף את פירושו.

גם רמב"ם גורס בברכה ב'משנה תורה' (אהבה, הלכות ברכות, פרק י, הלכה יג) להתנאות, כגאונים, הרי"ף ורש"י, אלא משמיט, בדומה לגאונים, את המילים ואילנות טובות וגרסתו ב"א ייי אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות נאות כדי להתנאות בהם (או: בהן) בני אדם התקבלה, לפעמים בשינויים קלים, ברוב סידורי התימנים, כשיטתם לפסוק הלכה כרמב"ם.

הטקסט להלן: לפי הגרסה של הטור והשו"ע, או"ח, סימן רכו (פרט לשינוי בהם/בהן -ראה להלן), המתבססת על רוב הפוסקים הראשונים אחרי רש"י. בעקבותיהם של אלו הביאו את הגרסה כך גם רוב הפוסקים האחרונים, עם שינויים מזעריים ביניהם. נדמה שזה הנוסח הראוי לאומרו בעֲדוֹת ישראל שקבלו עליהן לפסוק הלכה כשו"ע.

הניקוד להלן: לפי יעב"ץ = ר' יעקב עֶמדֶין, בסידורו עמודי שמים, אלטונא, תק"ה/ח-1745/8 (ראה במהדורתו המחודשת, הוצאת אשכול, ירושלים תשנ"ג, ח"ב, עמ' קמ-הטקסט שם אינו בהכרח מידי יעב"ץ!) ובספרו לוח ארש (חלק א', סימנים תמה/ו בעמ' קלו/ז, מהדורת ר"ד יצחקי, אוצרנו, טורונטו תשס"א וראה הערות המהדיר שם, עמ' תנג, סימנים תתקיג-תתקיד ועמ' תצה/ו, סימן קעג).

הנוסח להלן מופיע אצל המחברים האשכנזים והספרדים ובסידוריהם, לפני שהגיהו אותם המדקדקים בגרמניה במאה ה-18, על-פי ה"דקדוק המקראי" כשיטתם:
ר' שלמה זלמן הענא (=רז"ה) בסידורו בית תפילה, דף עח ע"ב, יֶסְניץ תפ"ה-1725 [שינה: כּלוּםç דָבָר]
ור' יצחק סַטַנאָב בסידורו ויעתר יצחק, ברלין, תקמ"ה-1785, במדור עמק ברכה כט, שם
[שינה: אילנות טובות ç אילנות טובים ואת ניקוד לֵיהָנוֹת(=נפעל) ç לְהַנּות(=פיעל].
השינוי בהן ç בהם קדום מאוד (כך כבר בחלק מכ"י החשובים של רמב"ם, בטור ובשו"ע !). לאור רוב המקורות האחרים זה כנראה טעות-העתקה או -דפוס.

להלן באות עבה (ובצבע): המקומות ששינו המגיהים הנ"ל ובעטיים רוב הסידורים האשכנזיים המצויים בזמננו (תשס"ו) שאימצו את כל השינויים מהמאה ה-18 או את חלקם (אלה של רז"ה). יכול להיות שהמגיהים האלה הרשו לעצמם את השינויים הנקובים בגלל מִמצאם שגרסת השו"ע כבר סוטה בעצמה מהנוסח התלמודי המקורי.

הסידורים הספרדיים שמרו בדרך כלל על הנוסח של שו"ע, אבל ניקדו חִסֵּר כדלהלן- שהוא חלופה תקינה לניקוד האשכנזים.
נרשם: בידי יעקב לוינגר, בעזרת חכמים מובהקים בתחום: הרב דוד יצחקי- בני ברק-כולל 'חזון איש', ד"ר חיים כהן-אונ' ת"א, הרב ד"ר דוד מישלוב- מושב חמד ועוד מומחים רבים-וכולם יעמדו על הברכה. פרופ' אהרן דותן מאונ' ת"א הביע את הסתייגותו מהנוסח המובא להלן, אבל לא פירט לפניי את נימוקיו. רשימה זו מהווה תקציר של מאמרי המורחב: 'גל גלגוליה של ברכת האילנות, בלבלובם בימי ניסן'.

בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם
(שֶלֹּא חִסַּר (בסידורי הספרדים: חִסֵּר
בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם

5 comments:

elie said...

המאמר הוא מאת יעקב לוינגר מתל-אביב

Anonymous said...

I'd have been interested to hear Dotan's objections...

Also, where can one obtain the full article?

Anonymous said...

Kolbo and Smak (quoted in Avodas Yisrael) have ilanos tovim

Anonymous said...

מכתב שכתבתי על זה
בס"ד יום ג' ויק"פ תשס"ט לפ"ק.
למערכת שלום!
בהתקרב ימי ניסן שבהם מברכים על האילנות, ראיתי לעורר על שיבוש גס שנכנס לכמה סידורים.
בנוסח הברכה כתוב בגמ' ברכות דף מג ב: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
וכן ברמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג: היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם.
וכן בטור, אורח חיים סימן רכו: היוצא בימות ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואם איחר לברך עד אחר שגדלו פירות לא יברך עוד:
וכן בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכו סעיף א: היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.
הצד השוה שבהם (וכן ברי"ף ברא"ש וברבנו ירוחם וכו') שכולם גורסים שלא חיסר בעולמו "כְלוּם". אין שום גירסא החל מהתלמוד עד לשולחן ערוך שגורס "דבר".
על נוסח זה שאין עליו עוררין קפץ רוגזם של ר' זלמן הֶנֶה שעשה בסידור כבתוך שלו ושינה ממטבע חז"ל, ושל המסכיל יצחק סטנוב. וכיון שלפי דעתם הרעועה לשון הברכות "יותר מיושבת" לפי לשון המקרא, הנה החליף את המלה "כלום" במלה "דבר". למרבה הצער שיבוש זה שנסתר מחז"ל והפוסקים חדר להרבה סידורים, ואף גם זאת, ישנם יהודים יקרים שברצונם לזכות את הרבים הם תולים על פתח גינתם שלט עם הברכה הזו, וחלקם נכשלים בנוסח המשובש!
וסטאנוב "תיקן" את לשון חז"ל מ"אילנות טובות" ל"אילנות טובים", אף שכלל לא בטוח שבלשון חז"ל "אילן" הוא לשון זכר.
בכל המקורות חוץ מגרסתנו בגמ' כתוב לֵיהָנוֹת בי' אחרי הל', כלומר בניקוד צירי (בבנין נפעל). גם בזה השתבשו אותם סידורים ומנקדים: לְהַנּוֹת ה' פתוחה (בנין פיעל), גם בגרסתנו בגמ' מוכח לא כשיבוש זה. כי "להתנאות בהם" פרושו שבני אדם נהנים אבל לא שהעצים באופן פעיל מהנים בני אדם.
ולסיכום: שלא חיסר בעולמו "כלום" כנוסח קדמונינו, ולא "דבר" כנוסח המסכילים; טובות בדווקא ולא טובים; לֵיהָנוֹת (ל' בצירי וה' בקמץ) ולא לְהַנּוֹת (ל' בשוא וה' פתוחה).
בכבוד רב ובברכה
אליהו לוין הרב רובין 47/1 ירושלים 97730
טל. 02-5863424 פקס: 153-2-5863424 נייד: 050-4113023
דוא"ל: levin-11@neto.net.il או eliyahule@gmail.com

Anonymous said...

בעניין דותן
הוא אמר ללוינגר בעל פה שזה לא מעניין אותו אבל כיון שהתקבל(?)כך לא צריך לעשות מזה ענין