Thursday, January 9, 2014

Exceptions Ahoy!

In general, the first letter of a word beginning with בג"ד כפ"ת will usually have a דגש. However, if the word is connected to the word preceding it and that word ends with a vowel sound, the דגש is removed. The letters that are capable of producing a vowel sound are א, ה, ו, י. I've always found AHOY to be the easiest mnemonic for this rule. There are two exceptions to this rule in the תורה and both are found in this week's פרשה. In fact, they are both in אז ישיר.


The first is טו:יא מִי-כָמכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמכָה נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. The first מִי-כָמכָה follows the rule. The second does not. מנחת שי cites two reasons for this. First, he says that since the name מיכה is the name of an עבודה זרה, it is not proper for the name to "appear" to be mentioned next to השם's name which it would if you were not to pause sufficiently between מי and כמכה. The second reason is am allegorical explanation in the name of ר' יוסף קרא. [Perhaps there is a difference between the two as to whether or not one should bother to go back if they slip up. According to the first approach, once you've said it, it's pretty much too late. But perhaps according to the second approach you do accomplish something by going back. Nevertheless, this should NOT be corrected in shul.]


The second example is טו:טז בִּגְדל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. It should be כָאָבֶן. Once again, according to מנחת שי, we are afraid of an improper stringing of words. Without the דגש, it might sound like יִדְּמוּךָ אָבֶן, which would essentially be stating that a rock is comparable to חס ושלום ,השם.



MG said...
The Mesorah Gedolah in Daniel perek 5 lists all the exceptions to the "AHOY" rule. In "Az Yashir" you have the two you mention plus 3 more: "Ga'oh Ga'ah" which appears twice (once in the Shira and once by Miriam) and also "Am zu Ga'alta" where the Gimmel has a dagesh even though it shouldn't. The Minchas Shai explains this last one as needing a dagesh because without a dagesh one might confuse the shoresh as being from the word "M'Go'al" which is derogatory.

10 comments:

3.141592653589793238462643383279502884197169399375 said...

Why only two? What about כי-גאה גאה, where the ג of the second גאה has a dagesh after the previous word's ending vowel?

Shtikler said...

Interesting. I was not aware of that one. What is the explanation given for this exception?

elie said...

מהגליון שלי "היבטים לשוניים" תשס"ז מה שנכתב בעניין זה
כִּֽי-גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה הדגש בגימל של גאה השנייה אינו מתאים לכללי הדקדוק. יש עוד כמה חריגים כמוהו בשירה.
נפתח בדברי המנחת שי: גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה חד מן דגשים בתר יהו"א בלא מבטל [כידוע אותיות בגד-כפת דגושות כשהן בראש מילה, אבל אם המילה לפניהן מסיימת בהברה פתוחה, לרוב באותיות יהו"א – הן אינן דגושות. יש "מבטלים" הגורמים לאותיות בגד-כפת להידגש בראש מילה למרות יהו"א שקדמן. בפסוק שלנו אין "מבטלים" ואעפ"כ הגימ"ל דגושה] ע"פ המסורת ונסדר הסימן במ"ג [=במסורה גדולה] דניאל ה' [יא] וכן גאה גאה דותען להם מרים. ובמסורת אילין זוגין חד דגש וחד רפי [=צמדי מילים באותו פסוק אחד מהן דגוש ואחד לא] וסימן או דֹֿדוֹ [רפי, ללא דגש] או בן דֹּדוֹ [דגוש] כי גָֿאֹה [רפי, ללא דגש] גָּאָה [דגוש]; מי כָֿמֹכָה [רפי, ללא דגש] באלים ה' מי כָּמֹכָה [דגוש] לקחת לו גֿוי [רפי, ללא דגש] מקרב גּוֹי [דגוש] שחת לֿו [רפי, ללא דגש] לּא [דגוש]:
בחוברת "חוק יהו"א ומבטליו " של ר' שריה דבליצקי נר"ו עמ' ח' ואילך דן בחריגי שירת הים וכה לשונו.
המנויים במסורת שבדניאל הם י"ח, נביא מהם את הרגילים בפינו כל יום, והם הנמצאים בשירת הים.
כי גאה גאה; מי כמכה נאדר; עם זו גאלת; ידמו כאבן; גאה גאה (של מרים). (מי כמכה באלים הוא דגוש מדין דחיק ) במסורת שם לא נמנה גאה גאה וכמו כן לא נמנה שם עם זו גאלת בשעה שהראשונים הובאו בבית יוסף סי' נ"א נתנו טעם למה הגימ"ל דגושה.... ואם כן הוא פלא.
בהמשך הוא מביא את דברי הבית יוסף.
וכתב עוד [אורחות חיים] יזהר לומר מי כמוך נאדר בקדש בכ"ף דגושה שאם לא כן נמצא מחרף כאומר ה' מיכה ומיכה הוא האיש שגנב השם ועשה העגל שנאמר (זכריה י יא) ועבר בים צרה. ואין להקשות מפסוק (תהלים לה י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שהיא רפויה שזה לא נאמר על הים ואין להזכיר עליו מיכה. וכן יקרא ידמו כאבן הכ"ף דגושה שלא יהא נראה כאומר ידמוך אבן וכן עם זו גאלת הגימ"ל דגושה שאם יהיה רפויה נראה כאומר לשון מגואל ונמצא מחרף ב"מ [=בר- מינן] עכ"ל:
וממשיך מהצלותא דאברהם: והוא טעם קלוש מאוד ומדרש (לקח טוב פרשת בשלח) כתב הטעם לפי שבתחילה היו משבחין בשפה רפה ולבסוף מקירות לבם, בפה מלא....
וממשיך הצלותא דאברהם: אבל יש לומר בפשיטות לפי שהנאמר בשירה ובזמרה בניגון מיוחד יש הפרדות דקות נעימות לאוזן מבשאר הקריאות, וכשהיה הפרד דק בין גאה לגאה ובין מי לכמכה השני ובין זו לגאלת ובין ידמו לכאבן נקדו הגימ"ל והכפי"ן כדי לסמן הפירוד....
ומסכם ר' שריה נר"ו: הננו רואים שכבר עמדו בכל זה והתענינו אודות השינויים האלה אך נוכל לומר דסוף סוף עד תכליתם לא באו...
נראה לקבל את דברי הצלותא דאברהם "שירה שאני".
וכך כתב ידידנו אליהוא מאתר הגיגים : 'גּאה', 'כּמכה', 'כּאבן' - ייבין (כתר אר"ץ ניקודו וטעמיו) מביא את אלה כמקרים יחידים בתורה שבגדכפת דגושה אחרי אהוי שלא לפי הכללים. (עמוד 54 ואילך. גם מומלץ)
הערת אורי: במחברת התיגאן מקרים אלו מכונים 'אוגירה' יחד עם עוד ארבעה בתנ"ך כולו, שבעה בסה"כ. אני מכיר הסברים לשניים מהם:
• 'ידמו כאבן': דגש חזק בדל"ת, מלשון דומיה ולא דמיון, אך הדגש בראש תיבת 'כאבן', על פי המסורה, בא למנוע אפשרות של קריאה, משובשת יש לומר, אחרת: 'ידמוך אבן', ידמו מלשון דמיון, והכוונה, כמובן, לקב"ה.
'מי כמוכה באלים ה' מי כמוך': תיבת 'כמוך' ראשונה, הכ"ף רפויה והשנייה דגושה. ההסבר מובא במסורה גם הוא, והוא, על מנת למנוע סמיכות שם ה' ל'מיכה' דהיינו, ה' מיכה, שזהו גם כינוי לסוג ע"ז (פסל מיכה)
הערתי על זה: ההסברים על מי כמוכה וידמו כאבן הם קלושים מאוד. אינני מקבל אותם. עדיף לומר "שירה שאני".
פסח: גם אני מסכים שהסברים על מי כמכה וידמו כאבן קלושים מאוד.
אורי: חבר'ה, לא אני המצאתי את ההסברים הללו, אתם מוזמנים לעיין במסורה ולאמת את דבריי, קלוש או לא, זה מובא שם.
גם אני לא רואה בכך את הסיבה להשארת הדגש שבמחלוקת, אבל נראה כי בעלי המסורה בחרו לפרש את הקיים ובוודאי לא לשנות על מנת למנוע אי נעימות.
אליהו: לי נדמה שהבית יוסף מביא בשם מי. לפי שעה אינני מאמין ש"בעל-מסורה" יכול לומר דברים כאלה. אם תמצא מקורות קדומים אודה לך.
לי נדמה שחיפשו טעמים יותר משכנעים. עיין למשל בחוברת "חוק יהוא" של ר' שריה דבליצקי שאם אינני טועה שלחתי אליך.

fabrice said...

I have seen an other explanation for mi kamocha at the end of the siddur "Od yossef hay" from Rav yossef Mizrahi. He says that sometimes, a rule is not applied in a verse where there is a word or an expression repetition in order to oay more attention. He cites the case of Lama Che'ha'htani Lama koder (téhilim 42:10). The first Lama is milera (against dikduk rules) and the second is mileil.

MG said...

Interesting comment by Fabrice.
I wonder if that's why we find in Shiras Devorah: עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר, where the first "עוּרִי עוּרִי" is milera and the second is mileil. Otherwise I've never understood how it could be pronounced with two different accents; clearly there is a huge difference in meaning between milera and mileil (possessive vs. imperative)! And this case is even worse because milera seemingly makes no sense, and yet that is how it is pronounced.
It's also interesting how in both Fabrice's example and in this posuk, that the "first" instance of the word or expression is against dikduk rules rather than the second.

fabrice said...

I found an other dikduk exception that I explain what this principle. In Chemot 33:16, the words "ani ve'amecha" are written two times with exactly the same trops (chofar holech zakef katon) but in one instance the word ve'amecha is milera with a cheva and in the second the word is mileil with a segol.

Chuck said...

I could be wrong about this, but I think the poetry in Tanach is actually written in an ancient Hebrew, even older than normal Biblical Hebrew. It's possible that it has different rules.

elie said...

לגבי עורי עורי דבורה מלרע
עורי עורי דברי שיר מלעיל
כתבנו על זה בגליון בשלח עא
אפשר לראות כאן
http://bit.ly/lashon

stjust said...

"In general, the first letter of a word will usually have a דגש."
to our dear host,
this opening statement is wrong. one rule dictates that a דגש comes in the letters בג'ד כפ'ת occuring in the begining of a word. that, not 'in general' and not 'usually', but rather always, except if those 1st letters are preceded by any of the letters 'אהו'י'.
this is a rule of diqduq.
the miqra however, may have other exceptions that have nothing to do with diqduq.

Shtikler said...

Thank you.
Corrected.