Someone asked my sister the first word of parashat Korach (va yi KACH) has its stress on the third syllable. He thinks the stress should be on the second syllable (va YI kach) based on tropp reasons or something.
Any thoughts? (We can start with if he's correct, and if so why.)
Any thoughts? (We can start with if he's correct, and if so why.)
He's wrong. He thinks that the word "vayikach" should be "nasog achor" because the stress on "korach" is on the first syllable and we often push back a prior word's stress so as not to conflict with the second word. However, one exception to the rule is that nasog achor does not "jump" over a sheva nach or a dagesh chazak. Here the "kuf" has a dagesh and thus the stress remains on the last syllable. Happy to elaborate or give similar examples
15 comments:
nach neeren (ches of vayikach) nullifies the klal of nasog achor
"nach neeren (ches of vayikach) nullifies the klal of nasog achor" ----- This is only true for a word that ends with a Tenuah Gedola on a Nach Nireh (and even then Nasog Achor is possible in certain cases); not for words that end with a Tenuah Ketanah, even on a Nach Nireh, i.e. V'h'yisem Li" (Ex. 19:5) which is Nasog Achor. So based just on the Ches of Vayikach alone it would not nullify Nasog Achor here, if not for the Dagesh in the Kuf.
Regardless of Nasog Achor, shouldn't the fact that it's a Vav Hahipuch changing from Atid to Avar result in the Milieil? Or am I displaying my ignorance?
No. Vav Hahipuch from Atid to Avar does not always make the word mileil; this is probably beyond the scope of this discussion, but it all depends on the particular root structure of the word in question...but very briefly in this case: usually when there is a closed syllable prior to the last syllable the word does not become mileil, as in: VayidaBER, VayishLACH, VayiGASH, VayakHEL, VayikRA, VayiKACH.
אין נסיגה להברה סגורה
ולכן כיון שיש דגש בקו"ף
לא יכול להיות הטעם ביו"ד
גם לא דומה
לוַיִּפֶן
ו' ההיפוך לעתיד עושה הרבה פעמים מלרע
ו' ההיפוך לעבר עושה הרבה פעמים מלעיל
למשל וילָּחֶם הטעם בלמד
או ויאמֶר
אבל כאן כלל זה אינו נוגע
There is at least one instance of Nasog Achor applying when it has to jump back over a sh'va nach, namely דב’ י’ ה’) ויהיו שם)
Is this because here the sh'va is on a ה?
מצאתי עוד שנים
ואכלת שם דברים יד כו
ואכלת שם דברים כז ז
אבל שם צריכים להיות מלרע בגלל ו ההיפוך
אבל ביסוד הם מלעיל
ונשארים מלעיל
אבל ויהיו הוא מלרע
תודה על ההערה
לא נראה שהסיבה בגלל הה"א
Take note as well of Yehazkel 16:12. In the first two words of the verse, נסוג אחור breaks all sorts of rules. It moves back to prior to a דגש חזק. As well, it goes more than one syllable. I do not know of any other word with three syllables in which the accent is so far from the end of the word.
Thoughts?
Is that reference correct? Which word are you referring to?
ויהיו שם גם בפרשת עקב וגם ביהושוע
נסוג להברה סגורה
אבל זה יוצרא מהכלל
נסיגה להברה לפני דגש לא מצאנו
ועצה טובה
המושגים נח נראה ונח נסתר
לא כל כך מובנים לפחות למתחילים
הרבה יותר פשוט הברה פתוחה שאין אחריה אות שנקראת
יש קוראים לזה עיצור
הברה סגורה אות מבוטאת
למשל מהרָה
הרי"ש בהברה פתוחה כי לא מבטאים את הה' בסוף המלה
מדבָּר
הבי"ת בהברה סגורה כי הרי"ש נשמעת
יחזקאל טז יב וָ֥אֶתֵּֽן נֶ֨זֶם֙
לפי מפעל הכתר המלים מוקפות
ולכן אין ראיה משם
גם לפי מכון ממרא שלא הטעימו מקף דין המרכא בראש המלה כגעיא בלבד וזה מצוי מאוד בטעמי אמת
בדקתי שוב
גם אצל ברויאר המלים מוקפות
ממילא אין לדון בזה נסוג אחר
תודה. איפה בברויאר מצאת את הענין הזה? שזה מצוי באמ״ת הוא סקרני מאוד, שאינני מכיר שום מקום אחר שטעמי אמ״ת קופצים לכ״א
ברויאר נתכוונתי לתנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק או חורב או תנ"ך ירושלים ביחזקאל
כידוע הרב מאזוז טוען שבמלה האהלה הטעם מלרע בלמ"ד
וזה כלל לא נכון הוא טוען שנמצא כ"י עם טעם בלמ"ד בסוף פסוק
ועל זה ענה בעל תורת הקורא
שמה שמצא הוא געיא ולא טעם
כמו הגעיא ויצץ ציץ
בכל אופן אחרי שהטעמת מכון ממרא היא טעות
וגם בר-אילן בשו"ת שמעתיקים את לנינגרד
הרי מקום זה ביחזקאל אינו מוכיח כלום
Post a Comment