During this time, between ראש השנה and יום כפור , the common greeting seems to be גמר חתימה טובה. (According to a shiur הרב יעקב משה קולפסקי, זצ"ל used to say over, it might still be appropriate to use the popular pre-ראש השנה greeting, כתיבה וחתימה טובה. But אין כאן מקום להאריך.) However, the gender of this greeting puzzles me. What is it that we are wishing? Should it be a גמר of a חתימה טובה? Or, are we wishing that the גמר חתימה be a good one? The shortened version of this greeting, גמר טוב, would seem to indicate that it is the latter. If so, should the greeting not be גמר חתימה טוב?!
It could be that the general public is thrown off by the word חתימה to think that the term, as a whole is feminine. Nevertheless, see this Kashrus Kurrents article and footnote 1 regarding proper grammar vs. common convention.
[תשפ"א] Also, thanks to a reader for pointing me in the direction of this אוצר החכמה discussion which seems to suggest that the greeting in this form is erroneous and really, the more common and correct greeting from the previous generations is simply חתימה טובה.
Well, whatever the proper gender is - it should all be for the good!
11 comments:
מי שמכיר בספר התורה הזה או הזאת
גם תלוי בפיסוק טעמים בספר-התורה הזה או בספר, התורה הזאת
הרי גם גמר, חתימה טובה ואפשר גמר-חתימה - טוב! בקיצור אפשר ליישב
מנהג אשכנז מערב (פרנקפורט) לומר
חתימה טובה בלי גמר
בתנ"ך של מוסד הרב קוק
סוף פרשת וילך
את-דברי השירה, הזאת
וצריך עיון
גמר טוב is used after Yom Kippur and until Hoshaana Raba.
So, גמר טוב ומועדים לשמחה
A complement to my preceding comment: this form of the blessing is due to the belief that on Hoshaana Raba the "very final verdict" is made. This is reflected also in the Yiddish blessing א גוט קוויטעל
Care to expound on ובני ירושלים עיר הקודש in bentching? Thanks.
I'm not quite what sure what you mean. What needs expounding? (And I think you mean ובנה).
Oh, you mean that עיר is feminine?
That's not a problem. הקודש is not defining עיר. It is not an adjective. It is a noun. It is the City of the Holy, not the Holy City. The adjective would be קדוש and in that case, it would have to be עיר הקדושה.
elie:
כמ"ש רש"י ר"פ נצבים
היום התעוררתי לפסוק בסוף פ' וילך. והיה נראה לי ע"פ רש"י (כ"ט, כ') שהטעמים אינם נכונים. ראיתי בהיידנהיים כמו שחשבתי. ואז חשבתי לחפש במייל שלך מלפני שנה. כתבת - לא ל אֶת-דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה: מרכא טיפחא, לא טיפחא מונח.
האם "דבר" הוא זכר?
וא"כ איך נבין הפסוק לפי הרש"י הנ"ל?
תודה רבה ויישר כחך על כל הטירחא של כל הדברי תורה במשך השנה!
חיים
כלל יפה נתן לנו רש"י.
בספר התורה הזה או הזאת
הכלל מקל על הקורא לזכור את ההטעמה.
הכל טוב ויפה, מה קורה כשמגיעים לסוף פרשת וילך?
לא בדקתי חומשים ישנים
מה שלפניי הוא הוא שכא"צ ולנינגרד שניהם מטעימים כמו שציינתי
וגם ברויאר לא מציין שונציה מטעימה כמו רוו"ה (אולי מסתמך על יהב"י, לא בדקתי)
אעתיק לך מ'תורת הקורא' של חמשה חומשי תורה מוצבים באוצר החכמה
לפי רשימת המקורות הנ"ל אין לנו כל ספק מה לעשות הלכה למעשה גם אם יש לנו קושיות
דבר אחד צריך להיות ברור, כללי הדקדוק וגם כללי הטעמים
יכולים לסייע לנו להבין והסביר הטעמות ותופעות דקדוקיות.
אבל להכריע בין נוסחאות על פי הדקדוק, נשתקעו הדברים.
ועצם החילוף בין יחיד לרבים דיו להוציא פסוק זה ולו במקצת מההסבר של רש"י
הנכון ללא ספק במקומות שההטעמה מתנהגת לפי הדקדוק.
שנה טובה וכוח"ט
אליהו
הערה ממחבר הספר תורת הטעמים הרב אברהם ויסבלום נר"ו
אכן, ההטעמה 'דברי השירה, הזאת' היא מלכתחילה, וכמבואר בתורת הטעמים בפרק ז' במבוא (תוספת דיבור).
ואת דברי רש"י יש לבאר כך: כשכתוב 'ספר התורה הזה' אי אפשר לפסק 'ספר, התורה הזה'. אך כשכתוב 'ספר התורה הזאת', אפשר לפסק כך או כך.
I think that the Kashrus Kurrents link that you want is https://www.star-k.org/articles/kashrus-kurrents/725/shiluach-hakan/
See also https://hebrew-academy.org.il/2018/09/16/%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%92%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94
Post a Comment