Firefox Fix

Although I was forced to apologize long ago to Firefox users for the lack of support for נקודות in Firefox, it appears the upcoming release of Firefox 3 does address the issue and so, users who are determined not to use Internet Explorer will be able to comfortably view all Dikdukian posts.

Here's a good example to try out.

Trivia question

Check out this trivia question from reader Lion of Zion.

Reader question

From reader Chaim Spielman:

In תקון קוראים דפוס מפואר which was published by דפוס מישור there appears a section titled יסודות הנקוד והטעמים and on דף כ''ב asub-section הברה ומלה. [As noted on the inside cover, this was included from . ספר מורהקריאת התורה להר'ר יהושע לוי ז''ל ומתוך חומש רדלהיים] After an explanation of הברות פתוחות, סתומות, פשוטות ומורכבות the following rule is presented:

בהברה פתוחה בלתי מוטעמת תבוא תנועה גדולה ובהברה סגורה בלתי מוטעמת תבואבדרך כלל תנועה קטנה. אם ההברה מוטעמת יתחלפו התנועות בדרך כלל. דהיינושבהברה סגורה תבוא תנועה גדולה ובהברה פתוחה תבוא תנועה קטנה.

How and when is the above rule applied? Also, where is the source ofthis rule? I looked in תיקון סימנים from ר' ריאחי and did not findthis.

Reader שאלה

Can you explain me please the גאון's opinion that after a melupum, וּ in the beginning of a word, the שוא following it will be a נח, and even though the letters afterwards (בג"ד כפ"ת) will be without a דגש? And why is ובשכבך an exception to that?

Thanks

Do you have any דקדוק vorts on this פרשה, specifically related to שוא? Thank you

Avrohom Adler

http://kollelbokerbeachwood.com/

http://www.daf-yomi.org/

Happy Birthday Dikdukian!

This blogging endeavour began last year, פרשת בשלח. I think it's most appropriate to measure this blog's birthday by פרשה, rather than by the date.

Here are last year's two בשלח posts:

Exceptions Ahoy!

מקדש ה

שני ספרים המשלימים ידיעות מכתר ארם צובא

מאורות נתן וכן מאמרים על כתר ארם צובה עלו לאתר
ניתן למצוא אותם בספרייה הוירטואלית, במדור תנ"ך.
או באינדקס הספריה הוירטואלית, לפי שם המחבר או לפי שם הספר. את המאמרים של יוסי עופר קראנו "מאמרים על כתר ארם צובה"
תוכל להודיע זאת לחברי הפורום שלנו
בברכה

יהודה איזנברג Yehuda Eisenberg
ye@daat.ac.il http://www.daat.ac.il/
. מאמרים על כתר ארם צובא / יוסף עופר:
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277

2. מאורות נתן - מהדורת רפי זר / יעקב ספיר :
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278

דקדוקי ויחי

דקדוקי מילים וחלקם בעלי שינויי משמעות בפרשת ויחי ובהפטרה. אני נעזר בספר אם למקרא של ר' ניסן שרוני נר"ו. בתוספת הערות והדרכה לקורא מאורי טאניס נר"ו.
מילים שו"ו ההיפוך לעתיד הפכה למלרע: וְשָׁכַבְתִּי ובהפטרה וְחָזַקְתָּ וְשָׁמַרְתָּ וְיָדַעְתָּ וְהוֹרַדְתָּ
מז ל אֶעֱשֶׂה העי"ן בחטף סגול כן הוא במדויקים ובראשם בכתר ארם צובא.
מז לא הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ שני לשונות השבועה כאן הן מלרע, ומוטעמות בטעם מפסיק.
מח ו וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ הדלתי"ן בשוא נח. יש משתבשים לקרוא וּמוֹלַדֶתְּךָ והפכו את השוא הנח לסגול ואת הנע לנח!
מח ז מֵתָה ההטעמה במ"ם. כדי למנוע טעות – בחלק מהחומשים סימנו תלישא גם במ"ם [מעניין, שגם בתנ"ך ברויאר ודותן ובר-אילן שנמנעים מסימון כפול של תלישא ושאר הטעמים המסומנים בראש המילה או בסופה – כאן מסמנים תלישא גם על המ"ם].
מח ט אֲשֶׁר-נָֽתַן-לִי, קָֽחֶם-נָא: געיה בנו"ן ובקו"ף בהתאמה.
מח יד שִׂכֵּל: שֹי"ן שמאלית
מח טו וַיְבָרֶךְ: במלעיל והרי"ש בסגול.
מח יט יִֽהְיֶה-לְּעָם: געיה ביו"ד הראשונה ודגש חזק בלמ"ד מדין דחיק
מח כ בְּךָ המילה בטעם רביע, אין להשגיח בגרשיים של קורן. יְשִֽׂמְךָ המ"ם בשוא נע כי השי"ן בחירק מלא (למרות הכתיב החסר).
מח כב וַאֲנִי בגרשיים. לא להשגיח ברביע של קורן. שְׁכֶם אַחַד האל"ף והחי"ת בפתח.
מט ג בְּכֹרִי אַתָּה שתי המילים מלעיל. וְיֶתֶר עָֽז העי"ן בקמץ ולא בחולם!
מט ו תֵּחַד מלרע הטעם בחי"ת.
מט י מִֽיהוּדָה: מ"ם בחירק מלא, אין לבטא שווא ביו"ד!
מט יג יַמִּים: יש להדגיש את המ"ם להבדיל מרבים של יום: יוֹם/יָמִים – יָם/יַמִּים.
מט יז עִקְּבֵי-סוּס: דגש חזק בקו"ף לתפארת הקריאה (כמו 'מקּדש' בשירת הים)
מט כ מַֽעֲדַנֵּי-מֶֽלֶךְ׃ העמדה קלה במ"ם הראשונה למנוע הבלעת העי"ן החטופה
מט כג וַֽיְמָרְרֻהוּ: רי"ש ראשונה בשווא נע
מט כד אֲבִיר הבית רפה ללא דגש.
מט כה וְיַעְזְרֶךָּ עי"ן בשוא נח; זי"ן בשוא נע; ךּ דגושה. יש להיזהר מתופעת 'הדבקין' בקריאת פסוק זה [=לתת רווח בין מילים שהברה עלולה להיבלע ביניהן למשל: מאל // אביך; שמים // מעל וכד'. א.ל.]
מט כז יִטְרָף הרי"ש בקמץ רחב (לו היתה המילה יטרף מוקפת היינו דנים אותו בקמץ חטוף). יֹאכַל עַד: טעם נסוג אחור ליו"ד
מט ל אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא המרכא במילה אֲשֶׁר. בדפוס ונציה בטעות המרכא במילה פני.
מט לג וַיֵּאָסֶף: במלעיל
נ ב הָרֹפְאִים: הפ"ה בשווא נע בניגוד להרגל.
נ ז וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָֽיִם׃ טפחא בתיבה 'וכל'.
נ יד קָבְרוֹ: הקו"ף בקמץ קטן
נ יז אָנָּא מלרע הטעם בנו"ן! יש העמדה מעטה גם באל"ף.
נ כא וַיְנַחֵם במלרע בשונה מזולתו בפרשת כי תישא. [א"ה: שם מילה שונה לחלוטין, וַיִּנָּחֶם א.ל.]
נ כד וֵאלֹהִים: האל"ף כלל אינה נשמעת. וְהֶעֱלָה: העמדה קלה בה"א למנוע הבלעת העי"ן החטופה, בדומה לו גם בפסוק הבא וְהַעֲלִתֶם
הפטרת ויחי מלכים א ב
ב ג וְעֵדְוֹתָיו הדלי"ת בשוא נע והוי"ו נקראת בחולם [במבטא "ישראלי": VE'EDEVOTAV].
ב ה אֲשֶׁר-עָשָׂה לִי טעם קדמא נסוג אחור לעי"ן
וּֽבְנַעֲלוֹ אע"פ שיש געיא (מתג) בוי"ו – הבי"ת בשוא נח!
ב ז בְּבָרְחִי: בי"ת שנייה בקמץ קטן
ב ח קִֽלְלַנִי געיה בקו"ף ושווא נע בלמ"ד. וָאֶשָּׁבַֽע טעם קדמא בשי"ן. א"ה: עם העמדה קלה בבי"ת. א.ל.

ראשון של שמות:

א ג יִשָּׂשכָר: כבר כתבנו בפרשיות ויצא-וישלח לקרוא יִשָּׂכָר והשי"ן השנייה כאילו אינה קיימת.
א י הָבָה נִֽתְחַכְּמָה הנו"ן רפויה. לפי כללי אתי מרחיק האות היא דגושה רק אם היא מוטעמת. לשיטת תנ"ך קורן, די אם היא בגעיא להדגישה. אבל בספרינו המדויקים היא רפויה (הערת הר"מ ארנד).
א יא רַעַמְסֵֽס: העי"ן בפתח והמ"ם בשוא נח. במקומות האחרים העי"ן בשוא נח והמ"ם בשוא נע.
א טו יח כ לַֽמְיַלְּדֹת לַֽמְיַלְּדֹת לַֽמְיַלְּדֹת: השוא במ"ם נח למרות הגעיא בלמ"ד. (תנ"ך ברויאר מוסד הרב קוק עמו' תד)
א טז וָחָֽיָה: מלעיל, הטעם בחי"ת והיו"ד רפויה ללא דגש. המילה כולה קמוצה.
א יז וַתִּירֶאןָ: האל"ף נחה אינה נקראת כאילו כתוב וַתִּירֶןָ מי שקורא את האל"ף ותרְאֶינה עובר למשמעות ראייה.