Thursday, January 28, 2016

רם ונשא

From Eliyahu Levin regarding this week's הפטרה:



ישעיה ו א וָאֶרְאֶ֧ה אֶת-אֲדנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל-כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א
שאלה שהגיעתני: אומרים בשחרית לשבת ויום טוב: המלך היושב על כסא רם ונשא. האם המלך הוא רם ונשא או הכסא? מצאתי שההזכרה היחידה בכל תנ"ך של כסא רם ונשא היא בהפטרת השבוע ושם הרד"ק והמלבי"ם חולקים אם הרם ונשא הוא על השם או על הכסא. מה יסוד מחלקותם?
ר' משה ארנד: שלום!
ההמשך בשחרית בשבת הוא שוכן עד וכו', ברור שהכוונה לפסוק מהפטרת יו"כ, וא"כ יתכן שגם הרם ונשא שנזכר הוא מהפסוק הקודם שם (ישעיה נ"ז למנינם): כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון, וזה אומר שיש לפסק: המלך היושב על כסא, רם ונשא וכו'. אני אומר זאת בגדר אפשר. ומה שהחזנים והקהלות נוהגים להתחיל החזנות מהאמצע (ויש שמחליפים שם חזן) לא מסתדר עם הבנה זו.
תשובתי: נראה שמצאנו רם ונשא גם בהפטרת יום כיפור למשל ישעיהו נז,טו: כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֝ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א ולכן יתכן שגם כאן זה הקב"ה, מאידך[1] הפשטות היא עַל-כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א כלומר הכסא גבוה (מהטעמים אין הכרעה חד משמעית אבל נוטה לטובת הכסא).
ר' יעקב לויפר: מדוע ר' אליהו אתה אומר שאין הכרעה מהטעמים, ועוד סבור שהם נוטים לטובת הכסא?
הנה ההטעמה: וָאֶרְאֶ֧ה אֶת-אֲדנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל-כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א
אם הטעמים סוברים ש'רם ונשא' הוא תואר של הכסא, היה ראוי שיטעימו את השם בזקף, ההטעמה הזאת דווקא מראה ש'רם ונשא' מוסב אל השם, כדרך שציין אליהוא ב'זוטות לפרשת יתרו' כי ההטעמה יֵרֵ֧ד ה֛' לְעֵינֵ֥י כָל-הָעָ֖ם עַל-הַ֥ר סִינָֽי׃ (שמות יט יא) מוכיחה כי 'על הר סיני' מוסב על 'ירד ה' ולא על 'כל העם'.
יעקב לויפר
תשובתי: מעניין, יענו: וָאֶרְאֶ֧ה אֶת אֲ-דנָ֛י [יֹשֵׁ֥ב עַל-כִּסֵּ֖א] רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א
לא חשבתי על זה, אבל סוף סוף יש טרחא (כלשון אליהוא) במילה כסא,
אבל עם הדוגמה מ"על הר סיני" קשה לי להתווכח.
טוב אכנס להגיגים.
יעלו"י: מה אתה רואה בטרחא? הרי היא מפסיקה יותר מהתביר, לפיכך: ואראה את ה' יושב על כסא - רם ונשא [ה'].
אם היו מבינים 'כסא רם ונשא' היו מציבים זקף במקום התביר, ואז היה מתקבל הפיסוק 'ואראה את ה' - יושב על כסא רם ונשא'.
תשובתי: אנסה להסביר: כיון שכסא בטרחא הבנתי שכל הקטע לפניו [וָאֶרְאֶ֧ה אֶת-אֲדנָ֛י יֹשֵׁ֥ב] טפל אליו ו"רם ונשא" תיאור הכסא.
אליהוא: אכן, שני הפסוקים בישעיה ו' ונ"ז יוצרים רושם שהקב"ה הוא אכן רם ונשא, ואין מה לדבר על הכסא.
אלא מה, יתכן לפרש את הביטוי 'רם ונשא' כתואר 'לא חשוב' שנדחק מעבר למפסיק החזק (טרחא).
ואז עדיין ניתן לטעון כי הכסא גם הוא רם ונשא.
ועוד, חיזוק לרעיון מן ההקשר. הרי כאשר אומרים שהקב"ה יושב על כסא רם ונשא יש פה האנשה נחמדה. אבל כאשר אומרים שהוא רם ונשא וגם יושב על כסא, מה טעם האמירה שהוא יושב על כסא? האנשה לשמה?!
לכן, הנח להם ישראל שחושבים שהכסא רם ונשא.
אך דעו נא, כי גם מאן שסבר כי הכסא רם ונשא צריך לקרא בהפסק אחרי 'כסא', כי הרי כן קרא גם ישעיה.
בברכת התורה
אליהוא
ליאור יעקובי: קוגוט מביא את דעת שד"ל שת"י ובעל הטעמים עזבו את הפשט מסיבה תאולוגי.
וקוגוט דוחה אותו ע"פ המדרש:
מדרש תנאים לדברים פרק יד
כיוצא בו אתה אומר (ישע' ו א) בשנת מות המלך עזיהו ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא ואין אנו יודעין אם הכסא רם ונשא ואם המקום ת"ל (שם נז טו) כי כה אמר רם ונשא:
הרי דיון ע"פ הפסוק השני. ע"כ ליאור.
אחד המגיבים בהגיגים: לרגל המשא ומתן עיינתי בכתוב, ועלתה לי תמיהה אחרת, כי הנה כתוב כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון.
והנה אנו אומרים שוכן עד מרום וקדוש שמו. מהיכן המקור ש"מרום" וקדוש שמו?
כוכב דויד: בפסוק בישעיהו נז, טו, על פי הטעמים:
כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן.
כלומר ה' הוא שוכן עד, שמו קדוש, והוא אמר שהוא ישכון, כלומר שהוא שוכן ב'מרום' (העתיד משמעותו הווה, כמו הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל).


לפיכך הפיסוק הנכון הוא:
שׁוֹכֵן עַד, מָרוֹם; וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. – כלומר, ה' הוא שוכן עד (כבפסוק),
הוא שוכן גם במרום (כדבריו בסוף הפסוק),
וענין אחר - קדוש שמו (כבפסוק). ע"כ.
פרו' שמחה קוגוט: היכן אמור להתפרסם הוויכוח המצורף? ב"היבטים" הקרוב? אכן דנתי בפסוק זה בספרי על הטעמים והפרשנות בעמ' 139, 216, 238 ואין בוויכוח כאן אף לא פרט אחד שלא הובא שם (זולתי ההבנה השגויה של כוונת הטעמים המוצגת בסוגרים ע"י הרב אליהו ונדחית בצדק ע"י הרב לויפר).
אשר לציטוט הפסוק בשחרית של שבתות וחגים -- דומה שזו דוגמה נוספת להשתלטות המנגינה הרווחת על התוכן, ומוטב שהחזנים ישתלטו על המנגינה ויכפו עליה את ההפסקות הנכונות.
בברכה חמה, שמחה קוגוט
עתה נביא את דברי המפרשים.
ר' יוסף קרא: אע"פ שמקום ישיבתו על כסא רם ונשא, ראיתי ששוליו מלאים את ההיכל.
ראב"ע: רם ונשא - תואר הכסא, לא כאשר אמרו רבים. והטעם, שהוא למעלה מהחיות, כאשר אפרש בספר יחזקאל.
גם רד"ק ור' אליעזר מבלגנצי מפרשים שהכסא הוא רם ונשא. וגם הגר"א בפירושו על ישעיה.

1 comment:

ELIE said...

i addet to it in my פרשה sheet
יהושוע בוך נר"ו: לפי המדרשים שלהלן הכסא הוא רם ונישא, כפשוטו של מקרא. מדרש תנאים לדברים הוא יוצא הדופן.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א:
אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי ה' שהוא יושב על כסא רם ונשא.
א"ה: כאן אפשר לענות "מי אלימא מקרא דאוקימנא בקב"ה?" בהמשך הגיעו דברי פרופ' קוגוט שאמנם ענה כן. א.ל.
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ד:
והוא (הקב"ה) יושב על כסא רם ונשא, וכסא גבוה...

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 46 :
שם נראה מלך מלכי המלכים יושב על כסא רם ונשא.
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) היכלות עמוד 108 :
הקב"ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב"ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה' רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא.

הכסא הרם ונישא נזכר עוד כמה וכמה פעמים באוצר המדרשים (אייזנשטיין), וכן ב"בתי מדרשות" ח"א וח"ב (אפשר לחפש בעזרת פרוייקט השו"ת).

ובכן, מדוע התעלם פרופ' שמחה קוגוט בספרו מכל המדרשים הללו, שלפיהם התיאולוגיה והפשט תואמים זה לזה?

פרופ' שמחה קוגוט: "אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי ה' שהוא יושב על כסא רם ונשא" (בבלי ברכות ז ע"א) -- כאן, בדיוק כמו בפסוק, יש דו-משמעות, ואפשר לקרוא -- כמו הטעמים -- שה' הוא רם ונישא. אם "התיאולוגיה והפשט תואמים זה לזה" הוא עניין של הבנה והשקפה. לטעמי, הפשט של הכתוב מציין את הכסא כרם ונישא. הטעמים מציינים את ה' כרם ונישא, שלא כפשט. מעתה נשאלת השאלה מדוע? מה ראו לשנות מן הפשט הברור? מציאותו של הפסוק "כה אמר ה' רם ונשא" איפשרה להם להתאים גם את הפסוק "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונישא" לפסוק האחר, ולהעמיד תמיד את ה' כ"רם ונישא". יפה עשה המדרש "הקב"ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב"ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה' רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא" (אוצר המדרשים [אייזנשטיי]) היכלות עמוד 108) שהעמיד כל אחד מן הפסוקים על הפשט שלו, ומצירופם של השניים הגיע למסקנה שהן הקב"ה, הן הכסא, שניהם רמים ונישאים. כיו"ב גם המדרשים הדומים האחרים. אין זאת אומרת שבפסוק "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונישא" חל התואר "רם ונישא" גם על ה' ולא רק על הכיסא. מי שמחיל את התואר "רם ונישא" בפסוק זה על ה' עושה זאת מסיבה תיאולוגית, שלא ייתפס חלילה הכסא כשלעצמו כגבוה מעל גבוה.
בברכת "האמת והשלום אהבו",
שמחה קוגוט
הערה, לפי זה מה שנאמר לפני כן ע"י ר' שמחה: דומה שזו דוגמה נוספת להשתלטות המנגינה הרווחת על התוכן, ומוטב שהחזנים ישתלטו על המנגינה ויכפו עליה את ההפסקות הנכונות – אתבר לגזיזיה.